זכוכיות שלמה ובניו בע"מ נ' מטרו מוטור שיווק 1981 בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום סך של 4,251 ₪. התביעה התבררה בפסים של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד – 1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

התובעת הינה חברה פרטית, העוסקת בעיבוד זכוכית ומכירתה. הנתבע עוסק בניהול פרויקטים ובמסגרת עיסוקיו עסק בניהול פרויקט עבור חברת מטרו מוטור שיווק 1981 בע''מ (להלן: "מטרו").

במהלך 2007 פנה הנתבע לתובעת וביקש להזמין ממנה מוצרי זכוכית עבור מטרו. בעקבות פניה זו, אכן סיפקה התובעת מוצרי זכוכית ואף שולמו לה תשלומים בגין זאת בהיקף של כ-60,000 ₪. דא עקא, שבגין חלק מהחשבוניות אותן הוציאה התובעת לא שולמה לה התמורה, שלכן הוגשה תביעה זו. במקור, הוגשה התביעה גם כנגד מטרו אולם בהחלטה מיום 12.05.09, בהסכמת הצדדים, נדחתה התביעה כנגד מטרו ללא צו להוצאות ונותרה להכרעה התביעה כנגד הנתבע.

לטענת התובעת, הפרוצדורה במסגרתה סופקו מוצריה הייתה כי טרם האספקה נתקבל לכל אספקה אישור מראש של הנתבע. לראיה, אף מציגה התובעת מסמך חתום בו מאשר הנתבע את ההזמנה (נספח א' לתצהיר מטעם התובעת). במהלך החודשים אוקטובר – נובמבר 2007 שלחה התובעת מוצרים לחברה בשם דיפ-טק בע"מ (להלן: "דיפ-טק"), העוסקת בהדפסה על זכוכיות. דיפ-טק אמורה הייתה להוסיף הדפסות על הזכוכיות טרם התקנתן אצל מטרו. במהלך ביצוע עבודות ההדפסה, נפגמו מספר יחידות זכוכית והתובעת סיפקה יחידות חדשות בשלושה אירועים שונים. אספקת הזכוכיות במקום אלו שנשברו, כך טוענת התובעת, נעשתה אף היא באישור הנתבע, אולם האישור ניתן בשיחת טלפון בלבד. עוד טוענת התובעת, כי בחודש דצמבר 2007 אישר הנתבע טלפונית אספקת ארבע יחידות נוספות ובאותו חודש הזמין הנתבע זכוכית נוספת במקום זכוכית שנשברה. כל זאת באישור טלפוני בלבד. על אף זאת, סירב הנתבע לשלם את התמורה עבור המוצרים שהזמין ובנסיבות אלו הוגשה התביעה. התובעת מפנה לחשבוניות ותעודות משלוח אותן הנפיקה ואשר מבססות חוב המסתכם בסך של 4,251 ₪.

הנתבע מצידו מודה כי אכן ביצע הזמנות של זכוכית מהתובעת, אך מדגיש כי כל הזמנה שכזו בוצעה בכתב וכל הזמנה בכתב שכזו שולמה במלואה לתובעת. הנתבע מסביר כי בהיותו מנהל פרויקט עבור מטרו, היה זה הוא שאחראי להזמין מוצרים, אך מטרו היא זו ששילמה עבורם. לפיכך, טוען הנתבע, לא יכול היה לבצע הזמנות בעל-פה, שכן בלא אישור כתוב לא יכול היה להציג בפני מטרו הוראת תשלום. עוד טוען הנתבע, כי שכרו כמנהל הפרויקט נגזר מעלויות הפרויקט ולמעשה היה לו אינטרס ברור, שהוצאות הפרויקט יגדלו. על אף זאת, לא אישר הנתבע את התשלומים הנתבעים, שכן לטענתו אלו לא נבעו מהזמנות אותן ביצע.

מטעם התובעת הוגש תצהיר של מנהלה, מר צביקה פריד. הנתבע הגיש תצהיר שלו עצמו וכן גם תצהיר של עד מטעמו, עו''ד טל רביב. עו''ד רביב הצהיר כי ההתקשרות של הנתבע עם מטרו נעשתה באופן בו קיבל הנתבע תשלום המתבסס על היקף התשלומים בפרויקט. בדיון אשר התקיים ביום 27.12.10 נחקרו המצהירים בחקירה נגדית והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

מושכלות יסוד של דיני הראיות המה כי המוציא מחברו עליו הראיה. התובעת היא זו אשר מבקשת להשית חוב על הנתבע והיא זו עליה הנטל לשכנע בנכונות טיעוניה. על התובעת להציג ראיות במידה הנדרשת במשפט אזרחי ואם עשתה כן, יועבר הנטל לנתבע להציג ראיות אשר יסתרו את ראיות התובעת.

כאשר עומדות זו מול זו גרסת מנהל התובעת בדבר אישורים בעל פה להזמנות, כנגד גרסת הנתבע לפיה לא ניתנו אישורים שכאלו, לא שוכנעתי להעדיף את גרסת התובעת.

ראשית, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שבדרך כלל בוצעו ההזמנות באמצעות טופס הזמנה חתום, בדיוק דוגמת הטופס אשר הציגה התובעת (נספח א' לתצהיר), אשר נושא את חתימת הנתבע בצירוף המילים "מאושר לביצוע". טענת התובעת בדבר ביצוע הזמנות על יסוד הזמנות בעל-פה סותרת איפה את אותו נוהג של עבודה על יסוד הזמנות כתובות.

שנית, אין מחלוקת בין הצדדים על עצם ההתקשרות במסגרתה הזמין הנתבע מוצרים מהתובעת, כאשר הזמנות אלו בוצעו על ידו עבור מטרו והתשלום בגינן נעשה על ידי מטרו. אם כן, גרסתו של הנתבע בדבר חובתו להציג אסמכתא כתובה לביצוע ההזמנה, כדי שהתשלום יבוצע על ידי מטרו, הגיונית ומתיישבת עם עצם ביצוע התשלומים לתובעת על ידי מטרו עצמה.

שלישית, התברר כי לנתבע אכן היה אינטרס דווקא לאשר את ההזמנה, שכן שכרו נגזר מהיקף הפרויקט. סירובו של הנתבע לאישור ההזמנה נעשה לפיכך בניגוד לאינטרס הכלכלי הישיר שלו עצמו.

רביעית, כאשר טוענת התובעת כי לגבי חלק מהמוצרים נשוא התביעה בוצעה האספקה כתחליף לזכוכיות שנשברו אצל דיפ-טק, יכולה הייתה התובעת בנקל לבסס טענתה באמצעות נציג דיפ-טק. התובעת לא עשתה כן. כל שהציגה התובעת הוא מסמך לא חתום של דיפ-טק, אשר אף איננו מציין את זהות עורכו וכלל איננו יכול להתקבל כראיה לנכונות תוכנו. זאת ועוד, לא ניתן כל הסבר של ממש לשאלת הסיבה לחיוב מטרו בתשלום עבור זכוכיות שנשברו טרם נמסרו לה.

בנסיבות אלו, לא שוכנעתי להעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבע ובהתחשב בנטל המוטל על התובעת הרי שמשמעות הדבר הינה דחיית התביעה. גם אם ספקה התובעת את המוצרים כטענתה, שומה היה עליה לוודא קבלת אישור כתוב מראש לביצוע האספקה ומשלא עשתה כן – אין לה להלין אלא על עצמה.

ראוי לציין כי ביום 5.01.10 ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהיעדר התייצבות לדיון. פסק דין זה בוטל בהחלטה מיום 12.01.10 ואף שהיעדרות הנתבע נבעה מסיבה שאיננה קשורה כלל לתובעת (בעיה ברכבו של הנתבע), לא חויב הנתבע בנשיאה בהוצאות התובעת בגין הדיון אליו התייצבה לשווא. אני סבור איפה שיש לקחת בחשבון החלטה זו בקביעת ההוצאות.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה ובנסיבות העניין מחייב את התובעת לשאת בהוצאות הנתבע בסך של 1,000 ₪.

ניתן היום, כ' טבת תשע"א, 27 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: